לעיתונות

התובעת המחוזית של קווינס, מלינדה כץ, הגישה היום לסנגורים בקשה לבטל שלוש הרשעות שווא.

בכל אחד מהמקרים התגלו ראיות חדשות:

• במקרה של ארל וולטרס, ראיות טביעות אצבע קושרות גברים אחרים בחטיפות ושוד של שתי נשים ב-1992, שעליהן ריצה וולטרס 20 שנות מאסר.
• בדיקה של המקרה של ארמונד מקלאוד ורג’ינלד קמרון מצאה כי הודאותיהם בירי למוות של קיי סונדה ב-1994 לא היו אמינות מכיוון שהן נגבו על ידי בלש הקשור לשני מקרים של הודאות שווא – מקרה האונס ב”סנטרל פארק חמש” ב-1989 והרצח ב-1990 של תייר בעיר כדי להשתתף בטורניר הטניס של אליפות ארצות הברית הפתוחה.

פרקליט המחוז כץ אמר: “הגינות במערכת המשפט הפלילי פירושה שעלינו לבחון מחדש תיקים כאשר מתגלות ראיות חדשות ומהימנות לחפות ממשית או להרשעה שגויה. מי שישב בכלא על פשעים שהפגין שלא ביצע, ראוי לנקות את הצפחה”.

“אני רוצה להודות לפרויקט החפות של ניו ג’רזי באוניברסיטת ראטגרס, למרכז להרשעות שגויות בבית הספר למשפטים פריצקר באוניברסיטת נורת’ווסטרן, ליוזמת הזיכוי וליחידה להרשעות שגויות של הסיוע המשפטי על עבודתם בתיקים אלה עם היחידה שלנו ליושרה בהרשעה”, הוסיף התובע המחוזי כץ.

שופטת בית המשפט העליון של קווינס, מישל ג’ונסון, נעתרה לבקשות ודחתה את כתבי האישום.

אנשים v. וולטרס

בספטמבר 1992 הותקפו ונשדדו שתי נשים בלילה כשיצאו ממכוניותיהן לאחר שחנו במקום.

ב-2 בספטמבר 1992, שני גברים ניגשו לאישה בת 28 בבורו פארק בעת שיצאה ממכוניתו של חבר שזה עתה חנתה מול הבניין שבו התגוררה. היא הוכתה בראשה באקדח ואולצה לשכב על הרצפה בחלק האחורי של המכונית. הגברים חיטטו בחפציה, מצאו כרטיס כספומט ודרשו מהאישה לספק להם את הקוד הסודי.

המכונית הוסעה לכספומט בשדרת הילסייד בג’מייקה, שם משכו הגברים כ-2,000 דולר במזומן. הם שחררו את האישה בקווינס. המכונית נמצאה נטושה והופשטה חודשים לאחר מכן כשכל הראיות הפורנזיות הפוטנציאליות הושמדו.

בתקרית נוספת, דומה, בסביבות חצות ב-24 בספטמבר 1992, אישה בת 58 יצאה ממכוניתה לאחר שחנתה ליד ביתה בפלאשינג והניחה מנעול הגה. שני גברים התקרבו אליה והחזירו אותה בכוח לרכב, הכו אותה באגרופים בפניה והטיחו את ראשה שוב ושוב בהגה לפני שהשליכו אותה לחלק האחורי של הרכב.

הם דרשו ממנה לתת להם את כרטיס הכספומט שלה ואת הקוד הסודי שלה. היא הותקפה מינית על ידי גבר אחד בזמן שהשני נסע לכספומט כדי למשוך כסף מחשבונה. לאחר מכן הם גררו אותה אל מחוץ למכונית, השליכו אותה מעבר לגדר ליד פסי רכבת והשתינו עליה.

לאחר שחיכתה לוודא שהגברים נעלמו, הקורבן עשתה את דרכה לבודגה שם התקשרה ל-911.

בשעה 2:47 לפנות בוקר מצאה המשטרה מאזדה שנגנבה מלונג איילנד במקום שבו נחטפה האישה. המכונית חנתה פעמיים כשהמנוע פועל.

ארל וולטרס, אז בן 17, התגלה כחשוד בחטיפת הרכב במהלך חקירה של חטיפת רכב ורצח ב-21 בספטמבר. וולטרס נחשב בסופו של דבר לעד יחיד ברצח. אולם במהלך 16 שעות של חקירה, בעודו מוחזק במעצר משטרתי ללא עורך דין, הוא מסר הצהרות המפלילות את עצמו ואת שותפו לשתי חטיפות. בנוסף, הקורבן בחטיפת הרכב ב-2 בספטמבר זיהה את וולטרס במסדר זיהוי – אם כי תחילה בחר שני מועמדים אחרים ולאחר מכן התייעץ עם בלש.

בזמן שוולטרס היה במעצר לאחר מעצרו, התרחשו שלושה מקרי חטיפה ושוד נוספים של נשים שהתאימו לאותו דפוס כמו האירועים ב-2 וב-24 בספטמבר. שלושה גברים, קריגורי אודום, רוברט מאסטרס וג’רמיין ויליאמס, הואשמו בסופו של דבר.

וולטרס הורשע בכל זאת במשפט במרץ 1994 וריצה 20 שנות מאסר. הוא שוחרר על תנאי באפריל 2013.

בשנת 2020 ביקשו עורכי דינו מהיחידה ליושר הרשעות בפרקליטות המחוז כץ לבחון מחדש את התיק, וביקשו באופן ספציפי להשוות את טביעות האצבע הקשורות לשתי חטיפת המכוניות לאלה של שלושת הגברים המואשמים בעבירות דומות אחרות.

תוך שימוש בטכנולוגיית מסד נתונים של טביעות אצבע שלא הייתה זמינה בזמן משפטו של וולטרס, מחלקת ההדפסה הסמויה של משטרת ניו יורק בחנה מחדש את ראיות טביעות האצבע הזמינות והשיגה התאמה לוויליאמס כמקור לטביעות אצבע במאזדה בחטיפת המכונית ב-24 בספטמבר. השוואות אישיות קישרו גם את מאסטרס להדפס שנמצא במכונית.

לא היו ראיות לכך שוולטרס היה קשור לאף אחד מהגברים. הוא לא נכלל כמקור לאף אחת מהראיות הפורנזיות בתיק.

וולטרס מיוצגת על ידי עורכי הדין גלן גרבר ורבקה פרידמן מיוזמת הזיכוי.

אנשים v. מקלאוד ופיפל נ’ קמרון

קיי סונדה, אזרח יפני בן 22, חזר לביתו בבניין קולומביה בעיר לפראק ב-4 באוגוסט 1994, בסביבות השעה 23:15. כחמש דקות לאחר מכן, דייר דיווח כי שמע יריות וסונדה נמצאה על ידי קצין שלום בעיר לפראק בנחיתה של חדר מדרגות בקומה הרביעית עם פצע ירי בראשה. הוא מת שלושה ימים לאחר מכן.

ניירת ראשונית של משטרת ניו יורק הכילה שגיאות משמעותיות. הבלש קרלוס גונזלס דיווח באופן לא מדויק כי סונדה נמצאה שוכבת עם הפנים למטה בתוך שלולית דם במסדרון בקומה הרביעית, ולא בחדר המדרגות. שוטר אחר ציין בטעות כי סונדה נורה פעמיים, ולא פעם אחת.

ארמונד מקלאוד, שהיה אז בן 20, ורג’ינלד קמרון, שהיה בן 19, הפכו לחשודים לאחר שנער בן 16 שנחקר בשוד שאינו קשור סיפר למשטרה כי שמע “אנשים אומרים” שמישהו שהתאים לתיאורו של מקלאוד הרג את סונדה.

מקלאוד וקמרון נעצרו ללא סיבה סבירה בסביבות השעה 19:00. 8 באוגוסט. הם נחקרו במשך מספר שעות ללא ייעוץ על ידי מספר בלשים. בסביבות השעה 3:30 לפנות בוקר למחרת, כשמונה וחצי שעות לאחר מעצרו, חתם קמרון על הודאה כתובה בעת שנחקר על ידי הבלש גונזלס.

הבלש גונזלס לקח על עצמו את חקירת מקלאוד והשיג הודאה בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר. הן קמרון והן מקלאוד מסרו הצהרות מצולמות מאוחר יותר באותו יום, בנוכחות הבלש גונזלס. הודאותיהם של השניים תיארו שוד במסדרון בקומה הרביעית. מקלאוד’ס אמר כי האקדח השתחרר בטעות כאשר סונדה פגע בידו בבעיטת קראטה הגנתית.

עם זאת, ההודאות לא תאמו את עובדות הפשע ולא תיארו במדויק את הקורבן. אי הדיוקים בהודאות שיקפו טעויות בדו”חות המשטרה.

לדוגמה, שתי ההצהרות תיארו באופן שגוי את הפשע כמתרחש במסדרון, ולא בחדר המדרגות, מה שמשקף טעות בדו”חות המשטרה שנוסחו על ידי הבלש גונזלס. בנוסף, קמרון אמר כי נורו שתי יריות, אי דיוק שנמצא גם בדו”ח התלונה הראשוני של משטרת ניו יורק.

אי-דיוקים בהודאות הדומים לאי-הבנות של החוקר עצמו מכונים בדרך כלל “עובדות שווא מוזנות”, ועשויים להצביע על כך שתוכן ההודאה הגיע מהחוקר, ולא מידיעה ישירה על הפשע.

מקלאוד וקמרון חזרו בהם מאוחר יותר, בטענה שהודאותיהם נגבו בכפייה. מקלאוד אמר כי הודה הודאת שווא משום שהיה רעב וצמא והאמין שחפותו תתגלה בבית המשפט. קמרון תיאר טכניקות חקירה בכפייה בעדות שמיעה לפני המשפט.

מקלאוד הורשע ברצח במשפט ב-1996 ונידון ל-25 שנות מאסר. לאחר שנודע לו על הרשעתו וגזר דינו של מקלאוד, החליט קמרון להודות באשמת שוד מדרגה ראשונה בתמורה לביטול אישומי הרצח. בעת הסדר הטיעון, קמרון כבר ריצה יותר ממחצית מעונש המינימום המומלץ של 3.75 שנים במעצר לפני משפט.

לאחר שירות של יותר מ-28 שנים, מקלאוד שוחרר בינואר 2023. קמרון ריצה יותר משמונה שנות מאסר לפני שחרורו על תנאי ב-2003.

מח”ש של התובע המחוזי כץ החלה לחקור מחדש את המקרה לאחר שבדיקה פנימית חשפה פערים פוטנציאליים בין עובדות הפשע לבין ההודאות שעמדו בבסיס ההרשעות.

מומחה לשחזור זירת פשע שהיה מעורב בחקירה ביקר בזירה בעיר לפראק וקבע כי הירי לא התרחש במסדרון, כפי שצוין בדו”חות המשטרה, ויכול היה להתרחש רק בחדר המדרגות, שם התגלתה גופת הקורבן.

בנוסף, לאחר שמקלאוד וקמרון הורשעו אך ורק על סמך הודאותיהם בפני הבלש גונזלס, בוטלו הרשעות אחרות שהתבססו על הודאות שהושגו על ידי הבלש.

בשנת 2002 בוטלו ההרשעות משנת 1990 של “חמישיית סנטרל פארק”. ובשנת 2015 בוטלה הרשעתו של ג’וני הינקיפי. הינקיפי ריצה 25 שנות מאסר באשמת דקירתו למוות של יליד יוטה שביקר בניו יורק ב-1990 כדי להשתתף באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס. בשני המקרים, הנאשמים הודו הודאת שווא לאחר חקירות שבהן היה מעורב הבלש גונזלס.

בבקשה לבטל את הרשעתם של מקלאוד וקמרון, התובע המחוזי כץ מצטט את הרקורד של הבלש גונזלס בגביית הודאות שווא, את חוסר המהימנות של הודאות הנאשמים ואת היעדר ראיות אמינות הקושרות את מי מהם ברצח סונדה.

מקלאוד מיוצגת על ידי פרופ’ לורה כהן מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ראטגרס; המנהל השותף של המרכז להרשעות שגויות בבית הספר פריצקר באוניברסיטת נורת’ווסטרן, סטיבן דריזין; ומנהלת שותפה לשעבר של המרכז להרשעות שגויות בבית הספר פריצקר באוניברסיטת נורת’ווסטרן, לורה ניריידר.

קמרון מיוצג על ידי אליזבת פלבר וכריסטין בלה מהיחידה להרשעות שווא של האגודה לסיוע משפטי בניו יורק.

כולל שלוש הבקשות שהוגשו היום, מח”ש ביטל 102 הרשעות מאז נפתח המשרד על ידי פרקליט המחוז כץ בשנת 2020. היחידה ביטלה 86 הרשעות שהתבססו על עבודתם המשטרתית הלא אמינה של בלשים לשעבר שהורשעו מאוחר יותר בעבירות שבוצעו במסגרת תפקידם וערערו את אמינותם. 16 הרשעות נוספות בוטלו מסיבות שונות, כולל ראיות חדשות שהתגלו.

החקירה ב-People v. McCloud וב-People v . Cameron נוהלה על ידי מנהל ה-CIU ברייס בנג’ט, עוזרת התובע המחוזי רוזאן האוול ובלשי ה-CIU.

החקירה בתיק People v. Walters נוהלה על ידי עוזר התובע המחוזי ג’ון מקגולדריק, ראש ה-CIU ברייס בנג’ט ובלשי CIU בסיוע מחלקת הדפוס הסמוי של משטרת ניו יורק ויחידת אסטרטגיות הפשע והמודיעין של התובע המחוזי.